לפעמים זה מרגיש כאילו ימי תהילת האלפים כבר עברו. סלין לא חוותה הרבה בחודשי שירותה כצופית, והמשימות שלה עד כה היו כל כך קלות ושלוות שאפילו ילד יכול היה לבצע אותן.
היציאה ליערות הנטושים נשמעה קצת יותר מרגשת כבר מההתחלה. אבל ככל שאתה מעמיק יותר, כך יש ליער להציע יותר הפתעות, ובקרוב אתה עלול להתמודד עם משהו הרבה יותר מסוכן מזוג חיות מפוחדות.
משהו מתבשל מעבר לצעיף, יש סימנים ושבילים שראו הארצות האלה רק לפני מאות שנים. מה תעשה סלין כשהריגוש הטהור של הרפתקה אפשרית יהפוך לדאגה אמיתית לביטחון האנשים שלה?
עדכון אחרון בתאריך
4 באוק׳ 2024